משרד עו”ד בן ארי, פיש ושות’

$800,000 נפסקו בהליך בוררות לטובת חברת אדמא נשיונל בע"מ

עו"ד יובל אדלר
  |   עו"ד עדי ערמן
2 פברואר, 2016

ביום 29.5.2010, או בסמוך לכך, כרתה חברת אדמא נשיונל בע"מ, המנוהלת ע"י רדואן יוסף חמזה ועוסקת בייצור ושיווק מבנים חקלאיים (להלן: התובעת), הסכם לאספקת שמונה מבני חממות לחברת אגרוביזנס בע"מ, המנוהלת ע"י עימאד אלדין  סאמי אבו מוך ועוסקת בהרכבה והתקנה של מבנים המשמשים לחקלאות (להלן: הנתבעת).

הנתבעת התחייבה לשלם במסגרת ההסכם תמורה של $638,000, וכן להסדיר חובות עבר כלפי התובעת בסך $300,000 - סה"כ $938,000.

התובעת עמדה בכל התחייבויותיה החוזיות והעבירה את מבני החממות לידי הנתבעת במועד הקבוע בהסכם. כמו כן, בניית החממות הושלמה ע"י הנתבעת במועד. חרף זאת, שילמה הנתבעת לתובעת סך של $120,000 בלבד, ועל כן נותרה חייבת לתובעת סך של $818,000.

ביום 8.9.12 חתמה הנתבעת על המחאת זכות בלתי חוזרת, לפיה המחתה לתובעת את זכויותיה, ככל שישנן כאלה, מן החברה הירדנית בעבורה נבנו החממות. במסגרת המחאת הזכות ביקשה הנתבעת מהחברה הירדנית להעביר לתובעת סך של $818,000 מהזכויות של הנתבעת אצל החברה הירדנית במסגרת הפרויקט.

התובעת פנתה אל החברה הירדנית מכוח המחאת הזכות, אך נענתה כי אין אצלה כספים כלשהם המגיעים לנתבעת. לאור תשובתה של החברה הירדנית פנתה התובעת לנתבעת בפניות חוזרות ונשנות בדרישה לשלם את החוב, אך ללא הועיל. על כן, הוגשה התביעה.

בהסכם בין הצדדים נקבעה תניית בוררות, ועל כן התנהלה התביעה בפני הבורר, כבוד השופט בדימוס מנחם בן דוד.

במעמד הבוררות לא הכחישה הנתבעת, כי התובעת מילאה את כל התחייבויותיה בהתאם להסכם, ולמעשה הגנתה היחידה של הנתבעת מפני התביעה הייתה, כי המחאת הזכות פוטרת אותה מכל אחריות לפירעון החוב. התובעת השיבה על טענה זו, כי מאחר והמחאת הזכות לא כובדה ע"י החברה הירדנית, הרי שלא נפרע החוב – ויש לחייב את הנתבעת בתשלום החוב.

במסגרת פסק דינו, קיבל הבורר את טענות התובעת, באמצעות באי כוחה עורכי הדין יובל אדלר ועדי ערמן ממשרד בן ארי, פיש, סבן ושות.

הבורר קבע, כי הנתבעת לא יצאה ידי חובתה בעצם מתן המחאת הזכות. בתוך כך, הסתמך הבורר על סעיף 48 לחוק החוזים (חלק כללי) וקבע, כי כאשר עסקינן בהמחאת זכות שמטרתה פירעון חוב שיש לנתבעת כלפי התובעת - חזקה היא כי החוב אינו פוקע אלא אם שולם בפועל לידי התובעת. מעבר לאמור, הוסיף הבורר כי העובדה שהמחאת הזכות הינה ''בלתי חוזרת ולא ניתנת לביטול'', אוסרת על הנתבעת לחזור בה מההמחאה, אך כיוון שההמחאה לא נפרעה הרי שאין בהוראה זו כדי להפקיע את חובה של הנתבעת כלפי התובעת לפי ההסכם.

הבורר, כאמור לעיל, קיבל את תביעתה של התובעת וחייב את הנתבעת בתשלום מלוא החוב כלפי התובעת על סך 818,000 דולרים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן המחאת הזכות. כמו כן, חייב הבורר את הנתבעת בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 200,000 ₪ + מע"מ, וכן בתשלום הוצאות התובעת בבוררות.

מסמכים מקושרים