הסייג לחיסיון דיונים פנימיים אינו חל על מידע עובדתי שניתן להפרידו מדעות אישיות המופיעות במסמכים
2 ספטמבר, 2020
הסייג לחיסיון מסמכים בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע אינו חל על מידע עובדתי שניתן להפרידו מדעות אישיות המצויות במסמכים
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הורה לחשוף את העובדות והנתונים במסמכים שבהם נעזרה הועדה המקצועית בנושא גיוס חיילים מהמגזר החרדי, להבדיל מעמדות ודעות אישיות של הדוברים בוועדה, אשר נותרו חסויות. ביחס לנתונים אשר הפקתם כרוכה, לטענת הרשות, במאמץ בלתי סביר, הורה בית המשפט לבחון שוב את בקשת העותרת.
עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון (ע"ר) (להלן: העותרת) דרשה שהממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הביטחון והממונה על העמדת מידע לציבור בצה"ל (להלן: המשיבים) יחשפו מידע שכלל נתונים הנוגעים לגיוס חרדים וכן חומר עזר לעבודת הוועדה המקצועית שמינה שר הביטחון בפברואר 2018 בנושא גיוס חיילים מהמגזר החרדי. העתירה הוגשה על רקע העובדה שהכנסת תידרש לחוקק בזמן הקרוב חוק חדש בנוגע לגיוס הציבור החרדי במקום ההסדר שבוטל.
בית המשפט קבע כי הסייג לחיסיון מסמכים בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע הוא סייג יחסי הכפוף לשיקול הדעת של הרשות. אמנם המסמכים שביקשה העותרת לחשוף הם מידע פנימי בלתי רשמי שהוצג לפני הועדה, ואולם אין מניעה לחשוף את העובדות והנתונים במסמכי העזר ולחסות רק את העמדות והדעות האישיות במסמכים. קביעה זו הסתמכה על סעיף 11 לחוק חופש המידע, אשר מאפשר לרשות להתיר חשיפה חלקית של מסמכים החוסים תחת הסייג בסעיף 9(ב)(4) לחוק.
בית המשפט דחה את טענת המשיבים, לפיה בנסיבות המקרה לא ניתן למסור את המידע שהתבקש על ידי העותרת תוך השמטות מסוימות. נקבע כי החיסיון לפי סעיף 9(ב)(4) לחוק נועד להגן על עמדות אישיות ולא רשמיות, אך לא על עובדות ונתונים, שאינם מבטאים את עמדת הפקידות. בנסיבות המקרה ניתן להפריד בין עובדות לדעות אישיות של עובדי הרשות תוך השקעת מאמץ סביר, וללא חשש שעובדי הרשות יירתעו מלהביע את עמדתם בכנות ובפתיחות.
כמו כן, נדחתה טענת המשיבים כי פרסום עמדת הוועדה והמסמכים הרשמיים מייתר את הצורך לחשוף את העובדות והנתונים שהוצגו במהלך דיוני הוועדה. האינטרס הציבורי בפרסום העובדות שהוצגו בפני הוועדה משמעותי במיוחד לאור ממצאיה של ועדת נומה שהוקמה לבחינת נתוני הגיוס מקרב המגזר החרדי, ואשר קבעה כי נתוני הגיוס מהמגזר החרדי בשנים 2018-2014 הוטו באופן שיטתי. הגם שמסקנות הועדה פורסמו לאחר שהתקבלה החלטת הועדה לדחות את בקשת העותרת לקבלת מידע אין בכך כדי להצדיק את דחיית בקשת העותרת לקבלת המידע.
ביחס לנתונים הנוספים שדרשה העותרת בדבר חיילים ומלשב"ים שאינם חרדים, בית המשפט קבע כי סירוב המשיבים לגלות את החומר על בסיס סעיף 8(1) צריך להיתמך בנתונים בדבר היקף הקצאת המשאבים הכרוכה. זאת במיוחד מאחר שמדובר בנושא כה רגיש בעל חשיבות ציבורית, ולאור העובדה שהעותרת הציעה דרך אפשרית להפקת המידע, תוך השקעת משאבים סבירה. יחד עם זאת, בית המשפט לא חייב את הרשות להפיק ולמסור את הנתונים, אלא הורה למשיבים לשוב ולבחון את בקשת העותרת למסור את הנתונים ולנמק את החלטתם.
עו"ד גילי שפר
מנהלת המחלקה למשפט מנהלי
