לשון הרע במסגרת יחסי עבודה
2 מאי, 2019
לשון הרע במסגרת יחסי עבודה
(בעקבות סע"ש 33301-12-16, ניתן ביום 10.4.2019)
בהתאם לתיקון בחוק משנת 2009, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה אזרחית בעילת לשון הרע במסגרת יחסי עבודה.
לאחרונה, ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ממנו ניתן ללמוד כיצד יש ליישם חוק איסור לשון הרע במסגרת מאפייניהם הייחודיים של יחסי העבודה.
להלן עובדות המקרה: מנהלת תחום מדעי החברה והרוח במשרד המדען הראשי הפיצה דוא"ל לשדרת הבכירים במשרד, בו האשימה את סגנית המדען הראשי הן בהתעמרות אישית כלפיה והן בעשיית פעולות הפוגעות בבעלי התפקידים במשרד ובמוניטין שלהם, והכול בלשון קשה ומשתלחת:
"...שום ניסיון נמוך יותר או פחות לפגוע בעבודתי, שום התעמרות מצדך, לא תביא אותי לרמת שיח שכזו...
... מעבר להתעמרות האישית.... את גם ממשיכה לפגוע שיטתית במטרות המשרד...
... את לא בחלת בפגיעה במוניטין של המשרד, של השר שלנו ושל המנכ"ל...
... לא סיפרתי על תרגילים שונים ומשונים שהפעלת, כולל את שידוע לשתינו שעשית כדי לפגוע במינויו של אותו מדען ראשי אליו את מפנה כל כך בקלות את האשמה כל אימת שאינך נוהגת כראוי...
... אבל אם כבר פותחים את נושא הבריונות והאיומים...
.... האיומים האישיים שלך כלפיי לא יועילו...."
בית הדין קבע, כי ההודעה ששלחה הנתבעת כללה התבטאויות קשות, אשר עברו את גבולות השיח המותרים, ויש בהן כדי לבזות את התובעת, להשפילה ואף לפגוע במשרתה. הנתבעת לא ביטאה ביקורת לגיטימית או עניינית, אלא השתלחות חסרת תום לב החורגת ממסגרת יחסי העבודה. על כן, נקבע כי לא התקיימה אף אחת מההגנות תום הלב המנויות בחוק (כמו: כשחלה חובה מוסרית או חברתית לביצוע הפרסום, כשמדובר בפרסום שנועד להגן על עניין אישי כשר של הנתבע, כשמדובר בהבעת דעה על התנהגות הנפגע בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, הבעת דעה על התנהגותו או אופיו של הנפגע בעניין שבו הנתבע ממונה על הנפגע מכוח דין או חובה והפרסום היה מוצדק מכוח יחסי ממונה-כפוף שבין הצדדים, הפרסום היה בהגשת תלונה לממונה על הנפגע)
בית הדין ייחס חשיבות לכך שהנתבעת לא סיפקה הסברים לכך שלא ניסתה לשוחח עם התובעת טרם הפרסום, לא הבהירה מדוע לא פנתה בתלונה מסודרת על מנת לשטוח טענותיה, ולא ציינה מדוע נקטה בלשון קשה כפי שנקטה. להיפך: בעת ששלחה הנתבעת את ההודעה אל הממונים עליה היא לא ביקשה את התערבותם או הנחייתם לפתרון המחלוקת, כפי שראוי לעשות, אלא העבירה להם את המסר כצופים מהצד.
לפיכך, פסק בית הדין לזכות התובעת פיצוי בסך 40,000 ₪ (יצוין כי זכות הערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי נכון למועד זה טרם נוצלה).
חשוב לציין את המאפיינים הייחודיים של יחסי העבודה בהקשר זה:
1. על צדדים לחוזה עבודה מוטלות חובות תום לב מוגברות, ועליהם לנהוג בכבוד והגינות אחד כלפי השני, תוך הקפדה על מידתיות וסבירות.
2. פירוש החוק צריך להיעשות מבלי לפגוע במרקם העדין של יחסי העבודה ומבלי ליצור "משפוט" יתר של כל התבטאות:
מצד אחד, יש לייצר במקום העבודה אווירה במסגרתה יחוש העובד כי אינו צריך לחשוש מהליכים משפטיים נוכח השמעת תחושותיו ומצוקותיו בפני הממונים עליו.
מצד שני, ישנה חשיבות להבטיח שיח פתוח ושקיפות, ולממונה עומדת זכות להעיר לעובדיו הערות ולהעביר ביקורת על תפקודם, מבלי שיתלווה לכך חשש מתמיד מתביעות משפטיות.
ממקרה זה יש ללמוד כי גבולות השיח במקום העבודה צריכים להיות ברורים; גם אם לעובד יש תלונה או ביקורת כלפי מי מהעובדים, בין אם הוא ממונה עליו אם לאו, בכיר ממנו אם לאו, הרי שישנה דרך לשפה לביטוין. ככל שיחרוג העובד מן הגבולות הראויים, הוא יכול להיות חשוף לתביעה.
כתמיד, אנו לשירותכם לייעוץ והבהרה, ככל שיידרש.
בברכה,
מחלקת דיני עבודה
