ביטול הליך משמעתי בשל ויתור הנילונה על ייצוג משפטי, שלא מדעת

11 פברואר, 2018

בעמר"מ 43024-07-17 אלקובי נ'' עיריית אשדוד, מבחין בית המשפט המחוזי (בת"א-יפו) בין "ויתור מרצון" על ייצוג משפטי לבין "ויתור מדעת", וקובע כי אין די בוויתור מרצון על הזכות לייצוג משפטי בהליך משפטי. אלא, שעל הוויתור להיות מדעת - קרי - ויתור של בעל זכות היסוד (לייצוג משפטי) על מימושה, תוך מודעות לקיומה והבנת השלכות הוויתור עליה.

 על מנת להבטיח כי ויתור על ייצוג משפטי הינו ויתור מדעת, מוטל על בית הדין המשמעתי הנטל: "להסביר לנאשם המשמעתי את חשיבות הייצוג ואת ההשלכות העלולות להתלוות לוויתור. עליו לשוות לנגד עיני הנאשם את משמעויות ההליך המשמעתי. עליו לציין כי במקרים מסוימים הליך זה יכול לגרור אף אמצעי משמעת חמורים, ובהם סנקציות כלכליות, פיטורין ואף השעיה מהשירות הציבורי" (ראו: פס'' 18 לפסק-הדין).

זאת ועוד, אף אם ויתור הנילון על הייצוג הינו ויתור מרצון ומדעת, גם אז על אופן ניהול ההליך המשמעתי לשקף את פערי הכוחות הנובעים מהיעדר הייצוג המשפטי, תוך הטלת חובה מוגברת על בית הדין לוודא כי הצד שאינו מיוצג מבין את זכויותיו ואת אפשרויותיו במסגרת ההליך.

ואולם, לא כל פגם בקבלת ויתור מדעת במסגרת ההליך המשמעתי יביא לביטול ההליך, ועל בית המשפט לבחון שני שיקולים מרכזיים: חומרתם של ההליכים המשמעתיים, וכן - הפגיעה שנגרמה להגנת הנילון כתוצאה מהיעדר הייצוג המשפטי.

במקרה אשר נידון בפסק-הדין, קבע בית המשפט כי מדובר היה באישומים משמעתיים חמורים, בעלי השלכות מהותיות (פיטורים והרחקה לצמיתות מהמגזר הציבורי), וכי הנילונה, אשר ויתרה מרצון על זכות הייצוג על-ידי עורך-דין, לא היתה מודעת לחומרה היתרה הנשקפת מהם. בנוסף, ייצוגה העצמי של המערערת סבל מכשלים ממשיים, ומשכך, אין מדובר בוויתור מדעת. לנוכח עיוות הדין שנגרם לנילונה, בוטל פסק-דינו של בית הדין המשמעתי וצוין כי מן הראוי שהדיון המחודש בעניינה ייערך בפני מותב שונה.

בפסק דין זה, הושם הדגש על חשיבות זכות הייצוג על-ידי עורך דין - שהינה זכות יסוד - לא רק לאדם המנהל הליך משפטי, אלא לשיטה המשפטית ולאינטרס הציבור בבירור האמת.